קומפוזיציה: תרצה ספיר, כתיבה ועריכה: שלומית עופר ותרצה ספיר, בהוצאת מכון מופ"ת, המרכז לחקר כתבי תנועה ומחול וסמינר הקיבוצים, המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות מאת שירי לילוס

הספר מועדים למחול – אסופת ריקודים במעגל השנה, מאגד בתוכו אסופה של 19 ריקודי חגים שחיברה תרצה ספיר במשך 50 שנה, בין 1961 ל-2011. ריקודים אלו בוצעו בטקסי חגים בקיבוצים גת וכרמיה והפכו ברבות הימים לחומר לימודי לקהילות רוקדים שונות, כמו סטודנטים במסלולים להוראת מחול ותיאטרון-מחול בסמינר הקיבוצים ובמסלול למחול במכללת אורות ישראל. הריקודים כתובים בהתאם לעקרונות ולתפישה של כתב התנועה "אשכול-וכמן". לספר מצורף דיסק ובו הקלטה של כל השירים המלווים את הקומפוזיציות. את השירים מבצעת חבורת הזמר של מורי מכללת סמינר הקיבוצים, בהדרכתו של שאול גלעד.

כתב התנועה "אשכול-וכמן" הוא שפה כתובה לסימול תנועה. השיטה פותחה בישראל על ידי נועה אשכול ואברהם וכמן, ומכאן שמה. היא פורסמה לראשונה ב-1958. מדובר במערכת סמלים המאפשרת להציג את תנועת הגוף האנושי בזמן ובמרחב. ספיר היא תלמידה ועמיתה של אשכול, חברה באגודה לכתב תנועה ומלמדת כתב תנועה בסמינר הקיבוצים. בעבר היתה ראש בית הספר לאמנויות המחול ,ממשיכה  לרכז בו את לימודי כתב התנועה ועומדת בראש "המרכז לחקר כתב תנועה ושפות מחול". היא הקימה את קבוצת המחול "ריקודנטו" והיתה הכוריאוגרפית והמרכזת שלה. עופר היא חברת סגל בבית הספר לאמנויות המחול במכללת סמינר קיבוצים, מדריכה לפיתוח תוכניות לימודים בתנועה ומחול, מורה לכתב תנועה אשכול-וכמן ורכזת פרויקט הגמר של בוגרי המסלול למחול ותנועה.

שתי המחברות עוסקות זה שנים ביצירת ריקודים באמצעות כתב התנועה "אשכול-וכמן" ובתיעוד היצירות בעזרת כתב התנועה. ספיר פרסמה בעבר כמה ספרים, ובהם מחברות חנוכה (1987), ציפורים (2005) ונופים (2007). כן כתבה ספרי עיון וניתוח על מחול וכתב תנועה. מחקרה של עופר לשם קבלת תואר דוקטור בחן תהליכי פיתוח של כתבי תנועה על ידי ילדים.

המבוא, שכתבה עופר בשפה קולחת ובהירה, מציג את כל חלקי הספר, יעדיו וייחודו. הספר, לדבריה, נועד להשיג שתי מטרות: א. מטרה לימודית; ב. תיעוד הריקודים שנוצרו לטקסים וחגים במעגל השנה. כל ריקוד מיוצג בכמה אופנים: מלות השיר, ייצוג באמצעות דף הכתיבה בכתב התנועה "אשכול-וכמן", תיאור כללי של הריקוד ותיאור מילולי של מבנה הריקוד, הצעות להזדמנויות לימודיות, מקרא של סימני כתב התנועה וייצוג סמלי של תנועת האיברים או תנועת הרוקדים במרחב, המופיע במבוא של עופר כ"כתיבה קלה".

במבוא נכללים גם שני מאמרים חשובים. בראשון, "חילוניות עברית וחגים קיבוציים", סוקר מוקי צור, סופר והיסטוריון של התנועה הקיבוצית, את התפתחות התרבות החילונית העברית ומסביר כיצד התפתח לוח החגים בארץ ישראל. המאמר מאיר את המקור להצגת הריקודים לפי סדר החגים בלוח החגים העברי ומסייע להבנת הקשר בין המסורת הקיבוצית למזמורים ולריקודים בטקסי החגים.

המאמר השני הוא של נעמי בהט-רצון ונושאו "מחול בתנועה הקיבוצית – ביטוי חברתי, חינוכי ואמנותי". בהט-רצון היא אתנו-מוסיקולוגית, חוקרת מחול ומייסדת המסלול למורים למחול ולתנועה במכללת סמינר הקיבוצים, שבראשו עמדה בשנים 2000-1978. היא סוקרת את התפתחות המחול בתנועה הקיבוצית מאמצעי לביטוי חברתי לכלי מרכזי בחינוך המשותף ועד לכדי מחול לבמה, תוך אזכור יוצרים, ריקודים ואירועים משמעותיים בהיסטוריה של התנועה הקיבוצית. מאמר זה חשוב להבנת הרקע ליצירת הריקודים המופיעים בספר, החשיבות של הפן החינוכי הגלום בביצוע ריקודים אלו על ידי ילדים וחשיבות התיעוד של ריקודים אלו. המבוא מתורגם לאנגלית על ידי ג'ון הריז ומופיע בצדו השני של הספר בקריאה משמאל לימין . המשך הקריאה הוא משמאל לימין, כנהוג בשיטת הכתיבה של כתב התנועה "אשכול-וכמן", בהמשך מופיע כל עמוד כדו-לשוני.

הקומפוזיציות של הריקודים מופיעות לפי סדר הופעתם בלוח החגים העברי תחת שערי החגים. לכל חג מוקדשים שניים או שלושה ריקודים. כל שער מלווה בתמונות מהאלבום האישי של הכותבות ושל חברות קבוצת "ריקודנטו". כך נוסף פן אישי ומרענן לעיצוב הספר. בפתיחה גם מסבירה עופר שקיימים כמה מכנים משותפים לריקודים: לכולם מטרה לימודית שנועדה לשכלל את יכולות הרוקדים; כולם קשורים בתרבות הקהילה הקיבוצית וככאלה הם נבנו כריקודים קבוצתיים לביצוע בטקסי החגים, הם מבוססים על שירי חג מהקלאסיקה הישראלית ומוכרים לציבור הרחב. גם הנושאים התנועתיים של הריקודים מבוססים על סמלי החג. כך הופך הסמל הרעיוני לייצוג תנועתי בעל סימול סימבולי בכתב התנועה. ברוב הריקודים הנושא התנועתי מציג פרשנות לרעיונות השירים ומאפשר למבצעים להזדהות עם רעיון הריקוד, מסייע לזכור את התנועות ומעגן את הריקודים במסורות החגים.

ראשית מופיעה כתיבת הריקוד בדף הכתיבה הייחודי של כתב התנועה "אשכול- וכמן". חלק זה יתאים לקריאה למורים ולרקדנים הבקיאים בכתב התנועה. לאחר מכן מופיעים תיאור מילולי כללי של הריקוד והנחיות כלליות המתייחסות לתנועת איבריהם של הרוקדים או לתנועתם של הרוקדים בחלל. כן מופיעות "הזדמנויות לימודיות" המתייחסות לשלושה היבטים: היבט תנועתי, היבט קואורדינטיבי והיבט כתבי. אלו יכולים לשמש מורה לתנועה או כל מורה שהיה רוצה להעמיד ריקוד זה בטקס חג או להשתמש בו ככלי או הזדמנות לימודית תנועתית.

לכל ריקוד מצורפים "סימול איורי" או "כתיבה קלה", שהם למעשה ייצוג פשוט של תנועת הרוקדים במרחב. אלה מחולקים לחמישה סוגי סימול שונים, המציגים באופן גרפי מרכיבים בתנועה ומאפשרים למי שאינם בקיאים בכתב התנועה להכיר וללמוד חלק מרכיבי הריקוד. הסימול האיורי מספק גם את החיבור בין סמל החג לביטויו בתנועה. למשל, בראש השנה מופיעה צורת השושנה הפורחת ובעבדים היינו מופיעות כפות הידיים השלובות ללא הפרדה ותורמות לתחושת המגבלה והמעמסה. בריקוד נר חנוכה מופיע סימול איורי של מהלך מצבי הראש. ייצוג זה בהיר כל כך, שהוא יכול אף לשמש גננת ומורה לתנועה בגיל הרך. זה אמנם רק ייצוג חלקי של הריקוד, אבל בו טמון הקשר לסמל החג ולשלהבת הנר. בריקוד כך הולכים השותלים שמיועד לט"ו בשבט יש בחירה שונה של הסימול האיורי – שמציג את מסלול ההתקדמות של הרוקדים היוצר צורת עץ על הקרקע. שוב מדובר בייצוג חלקי. קריאת הריקוד המלא לפי כתב התנועה מציגה את הריקוד השלם והמורכב. בריקוד כל הארץ דגלים בא לידי ביטוי קשר ברור בין מהות חג העצמאות ורעיון ה"ביחד", באמצעות ידי הרוקדים האחוזות לכל אורך הריקוד. חד גדיא מתוך חג הפסח מזמן למידה של ההבדל התנועתי וההבדל המוסיקלי בין ביצוע סולו לביצוע במקהלה. הוא מציג אפשרויות שונות של תנועות הרגליים ומקצבים שונים. הרישום בכתיבה קלה פשוט וברור לכל.

הספר הוא תיעוד משמעותי של הריקודים שיצרה ספיר. סמלי כתב התנועה נותנים לספר ייחוד ומאפשרים היכרות מעשית עם כתב התנועה אשכול-וכמן, וכן תיעוד ושימור של מסורת המחול בקיבוצים גת וכרמיה כפתח להיכרות עם מחולות החגים בקיבוצים ולהבנתם. עם זאת, מעטים המורים והרקדנים בארץ ובכלל המסוגלים לקרוא את הטקסט הכתוב בכתב תנועה "אשכול- וכמן". לכן הספר הוא מסמך תיעודי משמעותי, אבל בעייתי. עם זאת, הייצוגים הסמליים הפשוטים, תנועות האיברים ותנועת הרוקדים בחלל מופיעים בצורה ברורה מאוד, המאפשרת גם למי שאינו בקיא בכתב התנועה ללמוד את הריקודים. בתקופה שבה אנו חווים ריבוי טקסים לציון חגים יכול ספר כזה לשפר את רמת הטקסים וקטעי המחול המשולבים בטקסים בבתי הספר ולתרום לכך שהצורה והתוכן של הריקודים יהיו קשורים זו בזה באופן משמעותי. ההנחיות להזדמנויות לימודיות המצורפות לכל ריקוד מזמנות למורים ולגננות אפשרות להרחבת הפעילות מעבר ליצירת ריקוד לטקס של חג כלשהו. בעזרתן נוצרת גם למידה תנועתית, קואורדינטיבית משמעותית.

מבחינת "חוויית המשתמש" בספר – נדרש זמן להבנת אופן הקריאה. הקורא בעברית נדרש לסיים את קריאת הפתיחה ולעבור לקרוא את הספר משמאל לימין לפי שערי החגים. עובדה זו מוזכרת ומנומקת בפתיחה שכתבה עופר, אבל גם לי (המכירה את כתב התנועה) נדרש זמן של חשיבה כדי להבין כיצד עלי להמשיך בקריאת הספר. גם אופני הייצוג השונים של כל ריקוד דורשים התעכבות. בהמשך, אחרי פיענוח ריקוד או שניים, התהליך נעשה ברור.

במופע שעלה לרגל השקת הספר בא לידי ביטוי שילוב כל מרכיביו. הריקודים הוצגו על ידי תלמידי המסלול למחול בסמינר הקיבוצים ותלמידי כיתות יסוד, לקול שירתה של חבורת הזמר. יצאתי נפעמת מהמופע, ובעיקר מהאיכות הנקייה והמאורגנת של תנועת הילדים, שאינה נפוצה במחוזותינו בעת האחרונה. ניכר היה כי הילדים מצליחים לשמור על רמת ריכוז גבוהה, שבצדה הנאה הנלווית לתנועה המדיטטיבית כמעט. כמורה לתנועה יצאתי בתחושה שחשוב להחדיר את לימודי כתב התנועה ואת השימוש ביכולות פיתוח הקואורדינציה והקוגניציה שבו לתוך מערכות בית הספר היסודי. כדאי היה לצרף לספר את תיעוד המופע, המספק ייצוג חזותי נוסף של הריקודים ומעצים את יופיים ואת הפוטנציאל הלימודי הגלום בהם.