מחול עכשיו

עורכת: ד"ר רות אשל

גיליון 11, נובמבר 2004, עמ' 82-87

פרסי שרת החינוך, התרבות והספורט למחול לשנת 2004

 הפרס על מפעל חיים במחול  הנו אות הוקרה והערכה שמעניקה החברה הישראלית על תרומה אשר קידמה והעשירה את המחול הישראלי. הפרס  הוענק  ליונתן כרמון. בחבר השופטים: רות אשל – יו"ר, אשרה אלקיים, נאווה צוקרמן, בהשתתפות נילי כהן, ס' מנהל מינהל התרבות ומנהלת המחלקה למחול. גובה הפרס: 70,000 ש"ח.

פרס ביצוע ללהקה, להרכבים קאמריים או ליחידים ניתן כאות להערכתה של החברה הישראלית לאמן המבצע-הרקדן. ועדת השופטים העניקה פרס זה ללהקת המחול הקיבוצית. בחבר השופטים: ליאורה בינג – יו"ר, טליה כדורי-פרלשטיין, גליה גת, בהשתתפות נילי כהן. גובה הפרס: 100,000 ש"ח.

פרס ליוצרים בראשית דרכם מטרתו לעודד יוצרים בולטים בראשית דרכם, ולאפשר להם להעמיק את פעילותם המקצועית. הפרס הוענק לאביגיל רובין. בחבר השופטים: אליס דור-כהן – יו"ר, קלאודיו קוגון, רקפת לוי, בהשתתפות נילי כהן. גובה הפרס: 15,000 ש"ח.

פרס יוצרים צעירים מבקש לעודד את האמן הצעיר להמשיך ליצור ולהעשיר עצמו בתחום המחול. הפרס התחלק בין שרון אייל, שלומי ביטון, ויוסי ברג. בחבר השופטים: אליס דור-כן- יו"ר, קלאודיו קוגון, רקפת לוי ונילי כהן. גובה הפרס: 25,000 ש"ח לכל יוצר.

בית חדש לבלט הישראלי

לראשונה, לאחר 37 שנות פעילות, יש ללהקה בית  משלה, עם שני אולמות חזרות שישמשו גם  כאולפנה-לבלט של הלהקה. הבית החדש של להקת הבלט הישראלי – הנקרא "המרכז לבלט קלאסי בישראל" – ממוקם ברחוב נבו 4.  להלן עיקרי הדברים שנשאה ברטה ימפולסקי בטקס הפתיחה: "בית זה הוא מתנה שנפלה בחיקנו. אנו עומדים נפעמים, ומתרגשים למראה בית מקדש זה. מקום שיהווה אולפנה ללימוד נכון של בלט קלאסי ותחילתה של אקדמיה החסרה כל כך לעיר תל-אביב המובילה בחיי התרבות. כל הקשיים לא עצרו בעדנו מלחתור לעבר מטרה זו בכל העוצמה, ובכל הכוח, בבניית בית זה, שכן, זוהי תשתית הכרחית אשר תבטיח את המשכיותו ושגשוגו של מפעל הבלט הישראלי.

משכן זה שאנו עומדים בו, קיים בזכותם של התורמים הנדיבים. תודה לגב' רוז קופר, מטעם  ה- P.E.F, שאהבה את אמנות הבלט וחלמה להקים בית ספר ראוי בישראל. תודה לגב' שרי אריסון, אשר ללא תרומתה הנדיבה, רבים מהמתקנים בבית זה לא היו בנמצא. תודה למשפחת מייזל, שתרומתה ניתנה בחום בתחילת הבנייה ואפשרה לגשר בין הפערים. תודה לתרומה המבורכת של הגב' ויויאן דאפין  – קרן קלור, שוחרת נלהבת של בלט. תרומה זו נתאפשרה ויצאה לפועל בתבונה רבה על ידי הגב' קיי  ויינברגר.

תודה מיוחדת למר רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב, על תמיכתו האישית והמסורה בכל מהלך הבנייה ועל שהנחה את כל אגפי העירייה לעזור להגשימה. תודה לכל אותם אשר ליוו ומלווים אותנו עד עצם היום הזה."

פרס בסי לאוהד נהרין

זו הפעם השנייה שפרס בסי היוקרתי מוענק לאוהד נהרין. לפני שנתיים זכה בפרס על היצירה "וירוס", שהועלתה אז בניו יורק במסגרת סיור הלהקה. הפרס  הוענק  על המופע המחול "אנאפזה" בביצוע להקת בת-שבע. הבכורה של היצירה הועלתה במאי 1993 בהזמנת פסטיבל ישראל. מאז הופיעה להקת בת-שבע עם "אנפאזה" בחמש יבשות ברחבי העולם. באוקטובר הועלתה העבודה בפארק תמנע במסגרת "פאזה מורגנה" – פרויקט משותף ללהקה ולרשת מלונות ישרוטל. בנובמבר תועלה  "אנפאזה" במוסקבה.

 חבר השופטים ציין כי הפרס ניתן לנהרין "בזכות חקירה אמנותית רבת עוצמה, מעוררת וטעונה פוליטית", שיש בה "דחיית של מוסכמות, שזורה בהומור וביופי, עם גינונים של כוכב רוק".

 פרס בסי לאמנויות הבמה של ניו יורק מקביל בחשיבותו לפרסי האוסקר והטוני ומוענק זה עשרים שנה לאמנים ולארגונים מתחומי אמנויות הבמה, שביצירתם הם "מעשירים את קהילת האמנות הפורה של ניו יורק ומרחיבים את נוף התרבות של אמריקה כולה". ועדת השופטים כללה יותר מעשרים חברים, ובהם אמנים, מנהלי תיאטרונים, אוצרים, כותבים ואנשי אקדמיה. במרוצת השנים זכו בפרס טרישה בראון, אנה תרזה דה קירשמקר, מרדית מונק, ויליאם פורסיית, מרק מוריס, רוברט וילסון והישראלית יסמין גודר.

 אוהד נהרין חוזר לנהל את להקת בת-שבע

אוהד נהרין יחזור בינואר הקרוב לתפקיד המנהל האמנותי של להקת בת-שבע, לאחר הפוגה של  16 חודשים. עם חזרתו תכהן שרון אייל כרקדנית וכוריאוגרפית הבית. יושיפומי איניאו, שבנוסף לניהול האמנותי היה גם מנהל החזרות, הודיע כי החליט לפרוש מהלהקה. נעמי פורטיס תמשיך בתפקידה כמנכ"ל הלהקה ומנהלת אמנותית שותפה. עם שובו, מתכנן נהרין עבודה חדשה.

 להקת פלמנקו ישראלית בתחרות בספרד

להקת הפלמנקו הישראלית קומפאס, בניהולה האמנותי של מיכל נתן,  השתתפה בתחרות לכוריאוגרפיה של מחול ספרדי פלמנקו במדריד, בחודש יוני 2004. זאת הפעם הראשונה שלהקה מישראל משתתפת בתחרות. בתחרות, המתקיימת זו השנה השלוש עשרה, משתתפות עשר להקות. כל להקה מציגה קטע מיצירה מקורית בת חמש עשרה דקות. מיכל נתן, שהקימה את הלהקה לפני שבע שנים ומשמשת כמנהלת האמנותית שלה, בחרה להגיש לתחרות שלושה קטעים מתוך המופע "לונה מדיה".

פרסי מחול בפסטיבל כרמיאל

בפסטיבל כרמיאל זכה גדי ביטון בתחרות המחול העממי במחול "אחד מי יודע", שיילמד מעתה בחוגים ובהרקדות. קים גורדון מלהקת מחולה ירושלים זכתה בתחרות הכוריאוגרפים למחול ישראלי לבמה עם היצירה "ביכורים". להקת זוז ממודיעין זכתה בתחרות המחול בסגנון ג'אז עברי עם הריקוד "אהבה חדשה".

מענקים של מפעל הפיס

זו השנה הרביעית שמועצת הפיס תומכת בקבוצות פרינג' בסכום כולל של מיליון שקלים.  ועדת השיפוט מטעם המועצה בחרה לתמוך ב-11 קבוצות מחול עצמאי, 13 להקות תיאטרון ילדים ותיאטרון בובות, 5 קבוצות תיאטרון רחוב, 27 קבוצות פרינג' עצמאי, 8 קבוצות פרינג' ערבי, ו-12 קבוצות פרינג' רוסי.  גובה התמיכה בכל קבוצה נע בין 3000 ל-15.000 שקלים.

כנס מחול  בינלאומי  – חלונות למחול  2004

בל"ג בעומר התקיים בספרייה הישראלית למחול, זו השנה השביעית ברציפות, כנס מחול. נושא הכנס היה "סוגיות בהוראת המחול"; לקחו בו חלק: מרצים אורחים מתל-אביב, ד"ר מרים רוסקין ברגר מאוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב ויעל פלכסר מלונדון, אנגליה. בכנס השתתפו כ-300 איש מכל רחבי הארץ: מורים, חוקרים, יוצרים, רקדנים, פרחי הוראת המחול במוסדות להשכלה הגבוהה ובעלי עניין במחול.

 הרצאת פתיחה, שנשאה ד"ר מרים רוסקין ברגר, דנה בנושא "הוראת המחול במאה ה-21 – המחול כמקור ליצירתיות וחשיבות החינוך ליצירתיות" (ראה מאמרה בכתב-העת). כמו כן נערכו סדנאות מעשיות בנושאים: תרפיה במחול (ד"ר מרים רוסקין ברגר, יעל ברקאי), בלט קלאסי (דניאלה שפירא, שלי ביקלס), מחול מודרני (אוהד נהרין, גילי נבות, דורון רז, בתיה כהן), יצירה (עדי שעל ויעל פלכסר מלהקת ורטיגו), פלמנקו (נטע שיזף, סילביה דוראן), ריקודי עם (ברכה דודאי), תנועה (עין יה כהן, ענת שמגר), ג'אז (אורן מנצורה, ארנון צוקר). ניתנו הרצאות בלווי הדגמות בנושאים: בלט קלאסי (רוז סובול, לודה קרנדל), תרפיה במחול (תרצה ספיר, הגר בלום), פלמנקו (מיכל נתן).  בהרצאת הסיום דיבר ד"ר נמרוד פריד  "על חשיבותם של פנאי איכותי ויצירה אמנותית".

השתלמויות בבלט קלאסי  עם מנהלת האקדמיה לבלט בניו  יורק

בסוף חודש מארס התקיימו השתלמויות למורים לבלט קלאסי ולתלמידים קדם-מקצועיים כחלק מפעילות הספרייה הישראלית למחול לקידום ופיתוח עולם המחול בישראל. ההשתלמות נערכה בשיתוף משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, הפיקוח על המחול, המרכז למחול ותיאטרון ביכורי העתים ומתא"ן.

את ההשתלמויות העבירו הגב' מניון פורמן (Mignon Furman) מנהלת האקדמיה לבלט בניו יורק (New York American Academy of Ballet) וחברה באגודת ידידי הספרייה הישראלית למחול בארה"ב והרקדן מר בריאן לופטוס (Brian Loftus).

סדנאות  בתרפיה במחול

סדנאות מיוחדות בתרפיה במחול התקיימו כחלק מפעילות הספרייה הישראלית למחול . הסדנאות התקיימו בזכות שיתוף פעולה עם אגודת הידידים של הספרייה הישראלית למחול בניו יורק. הסדנאות נערכו בשיתוף עם המרכז לטיפול ביצירה והבעה החטיבה לטיפול בתנועה מכללת סמינר הקיבוצים. הסדנה נערכה בשיתוף גב' יעל ברקאי – מרכזת הקורס להכשרת מטפלים בתנועה במרכז להכשרת מטפלים ביצירה והבעה בבית הספר ללימודים מתקדמים – מכללת סמינר הקיבוצים בתל-אביב.

מלגה ללימודים בקורס קיץ בבלט קלאסי בארה"ב

הספרייה הישראלית למחול ואגודת ידידי הספרייה הישראלית למחול בארה"ב העניקו מלגה לקורס קיץ בן שלושה שבועות ב- American Academy of Ballet בניו יורק, מיסודה של מניון פורמן. המלגה מיועדת לתלמידי מחול בין הגילאים 14-20 ברמת Intermediate/Advanced בבלט קלאסי, עם לפחות ארבע שנות לימוד וכוללת את מלוא עלות הקורס לינה וכלכלה. יוענקו שלוש מלגות מלאות בסך של כ-2,850 $ (בערך של  כ-12,825 ש"ח) (הכוללות השתתפות בקורס קיץ +לינה וכלכלה) ו – 6 מלגות חלקיות בסך של כ-  1800 $  (בערך של כ- 8,100 ש"ח)  תמורת הקורס.

מלגה לקורס קיץ Internationale Sommertanzwochen Wien

 זו השנה הרביעית שמשרד החינוך, התרבות  והספורט – מינהל התרבות, המחלקה למחול  בשיתוף עם הספרייה הישראלית למחול מקיימים אודישן למלגה לקורס קיץ -Internationale Sommertanzwochen Wien אשר התקיים בוינה, אוסטריה בין התאריכים 8 יולי וה-11 אוגוסט ‏ 2004 (חמישה שבועות). הקורס מיועד לרקדנים בני 20-28.

עלות המשתתף והתמיכה:  שני שליש מגובה המלגה (בשווי כ-20,000 ש"ח) יינתנו מטעם DanceWeb  ושליש מגובה המלגה (בשווי 10,000 ש"ח) בצירוף עלות כרטיס הטיסה יינתנו על ידי מינהל התרבות – המחלקה למחול במשרד החינוך, התרבות והספורט. ועדת השיפוט בוינה בחרה ברקדנית שי הרמתי – מלהקת עידו תדמור.

בשנת 2001 הוענקה המלגה לעדי סלנט – לשעבר רקדנית בלהקת בת-שבע; בשנת 2002 – הוענקה המלגה ליוסי ברג, זוכה פרס הכוריאוגרפים הצעירים מטעם משרד התרבות, לשעבר רקדן בלהקת בת-שבע ורקדן לשעבר ב- DV8 – Physical Theatre  ובשנת 2003 הוענקה המלגה לירון שמיר – רקדן בלהקת קומבינע.

איציק גלילי בשטוטגארט    

במסגרת מופעים של בלט שטוטגארט שנושאים את השם "הבטים של מחול", הוזמן לשטוטגארט הכוריאוגרף הישראלי איציק גלילי, העובד כבר שנים רבות בעיקר בהולנד, ליצור עבור הלהקה מחול חדש. גלילי קרא ליצירתו בשם השאול  מן היפנית, שפירושו "הבזקי אור". העבודה, הבנויה על ניגודים חריפים בין אור וחושך, זכתה לתגובות מצוינות.

שולמית מסרר הלכה לעולמה

הרקדנית הנודעת שולמית מסרר, נצר למשפחת רקדנים יהודים רבת מוניטין ממוצא רוסי,  הלכה לעולמה והיא כמעט בת מאה. מסרר נולדה בשנת 1908 למשפחה יהודית מכובדת, ורקדה עשרות שנים בתפקידים ראשיים בלהקות בברית-המועצות. אחותה רחל נשלחה למחנה כפייה בימי משטר האימה של סטאלין, שם מצאה את מותה. אחיה של שולמית, אסף מסרר, היה כוריאוגרף ומורה מפורסם לבלט. מסרר החלה לרקוד בשנות ה- 20 של המאה הקודמת ב"בולשוי" של מוסקווה וסיימה את ימי הבלרינה שלה בשנות ה- 50. והיא ואחיה הופיעו בארצות רבות בעולם כשליחי מיניסטריון התרבות של ברית-המועצות, למרות שמעולם לא הסתירו את יהדותם ולא שינו את שמותיהם הפרטיים העבריים.

חדשה עתיקה: בלט מכוניות מלפני 101 שנה

כותב הכתב  הפריזאי של ה- New York Times :  ב-17 בדצמבר יתקיים באולם האופרה של פריז מופע-גאלה, שיכלול בלט מכוניות. מאתיים רקדניות בלט וארבע מכוניות ייקחו חלק במופע המרהיב. המכוניות אמורות לסמל את הארצות העיקריות של אירופה. הוגה הרעיון הוא המרקיז דה דיון, שגם יספק את המכוניות. התמונה המסיימת תכלול את ארבעת כלי-הרכב במבנה תנועתי חגיגי לכבוד אמצעי התחבורה החדיש.

 בלט של פול טיילור  לכבוד 350 שנות יהדות בארה"ב

הכוריאוגרף הנודע פול טיילור  (Paul Taylor), מחשובי היוצרים והמבצעים של המחול המודרני בארה"ב, ייצור מופע בהזמנת National Foundation for Jewish Culture שמושבו בניו יורק, לכבוד  350  שנות חיי יהודים באמריקה. המופע ינדוד בין כתריסר מהערים הגדולות של ארה"ב ויעלה גם בוושינגטון ובניו יורק.

  מחוללים, מחול-חברה-תרבות בעולם ובישראל מאת נעמי בהט רצון, הוצאת כרמל, ירושלים, 265 עמודים

 רות אשל (באדיבות עיתון הארץ)

 מדף ספרי המחול של חוקרים ישראלים הוא דל; הספרים הבודדים שיצאו לאור מתמקדים בעיקר במחול הבימה ובמחול העם הישראלי מההבט ההיסטורי (אשל, מנור, פרידהבר). לראשונה יצא לאור בארץ ספר המתמקד יותר בהבט האתנוגרפי ופחות בהבט ההיסטורי, ועוסק במושגים כלליים במחול כמו גם בהבט הישראלי.

 אין זה ספר פרי מחקר, אלא ספר שמביא לידי ביטוי את  הניסיון העשיר של בהט בהוראה וביכולת להעביר ידע בצורה מתודית ומסודרת – מעין סיכום מעובד  של הרצאות.  להוציא הפרק על המחול תימני, רוב הפרקים מתבססים על מחקרים של אנשים שונים ובכל נושא יש הפניה לחוקרים ולמקורות.

 בהט מצטרפת לרשימה מכובדת של חוקרים המנסים להגדיר את הסוגה "מחול"; הגדרה שעיקר חשיבותה לצורכי מחקר אקדמי היא ביכולת להיעזר בהגדרה כדי לסמן גבולות בין מדיה שונים, דווקא בעידן הנוכחי, הפוסטמודרני, שבו הרב-תרבותיות והדיסציפלינות השונות באמנות נמזגות זו בזו והגבולות מיטשטשים. בפרק הראשון מביאה בהט מספר הגדרות של חוקרים ומציינת כי הללו אינן מספקות, אך אינה מפרטת במה הן עונות על ציפיותיה ובמה לא.

 בפרק השני מנסה בהט להשליט סדר בסוגי המחול ולהבהיר לקורא את המהלך ההיסטורי של פיצול המחול לתפקידים שונים: ממחול אתני למחול פולחן, מחול עם, מחול חברה ועד מחול בימה. הפרק מלווה  בתרשים גרפי של פירמידה, שבבסיסה המחול האתני ובקודקודה מחול הבימה או המחול האמנותי (מושג שבהט מסתייגת מהשימוש בו).

 בספר מוקדש גם פרק למחול האתני בישראלי, כולל מחול בתנ"ך, עם שפע של פסוקים המתארים אירועים בסיפור התנכ"י, הקשורים למחול. בצדק היא מגיעה למסקנה שאיננו יודעים כיצד רקדו אבותינו, ובכל זאת חסרים התיאורים  התנועתיים העשירים הקשורים לרגלים, המצויים בתלמוד הירושלמי והבבלי  כמו גם במישנה.

 הפרק "מחול בתפוצות" מסתמך בעיקר על מחקריו הרבים של ד"ר צבי פרידהבר המנוח. בהט מתארת את המחול במחזור השנה  היהודי: מחול בשבת, בסוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח , ל"ג בעומר, שבועות וט"ו בשבט. יש גם התייחסות למחול החסידי.

 הספר פותח אשנב למחולות של יהודי כורדיסטאן, אל המחול בחסידות, ואל המחולות בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית, והארמנית בישראל. חבל שאין תיאור של דגמי יסוד של הצעדים והמקצבים האופייניים, אבל יש הפניה לביבליוגרפיה. מקום של כבוד ניתן למחול התימני, שבהט היא מחוקריו הראשיים בארץ, ושחלקים ממנו ניתן למצוא במאמרים וספרים קודמים פרי עטה. עם זאת חסרה התייחסות למחול העדה האתיופית.

 באחד הפרקים הטובים בספר, עוסקת בהט במחול ההורה וגלגוליו, כרכיב ביצירת תרבות בחברה חדשה, בליווי לקסיקון של דגמי הצעדים העיקריים בריקוד זה. הלקסיקון כולל מילון תנועות ובהן, דריכה, רקיעה, אחיזת כתפיים, צעדי ריצה, צעד תימני וכדומה.

 בהט מתארת את התפתחות מחולות החברה באירופה, ומעניין לראות כיצד בפרק זה עושה בהט שימוש בטקסטים מתחום הספרות היפה האירופית, המשמשים עדות למיקומם של מחולות חברה בעיצוב דרכי התנהגות; ביניהם קטעים מתוך יצירות ידועות כמו  גם הוא באצילים של מולייר,  אהבה וגאווה של ג'יין אוסטין, דניאל דירונדה של ג'ורג' אליוט, ועוד (ראה מאמרה של בהט בגליון זה).

 אחד הפרקים המעניינים בספר עוסק במחולות חברה כביטוי לתקשורת ומחאה, ומתאר את התפתחות הרוקנרול, הדיסקו וההיפ-הופ.  המחברת יוצאת מתוך הנחה שהריקודים מוכרים, אך דומני, שהיה מקום להרחבה ואולי גם לניתוח לקסיקון התנועה האופייני לכל ריקוד, וכדאי היה לנסות להסביר מדוע נוצר דווקא מילון תנועות זה.

 הספר מיועד בראש ובראשונה לאנשי מחול, למורים, לחוקרים, לתלמידים ברמות שונות של ידע אקדמי, אבל גם לשוחרי דעת, לכל מי שדרכי ביטוי בחברה האנושית מעניינות אותו.