הספר אודות הזמן סוקר את נושא הזמן בספרות כתב התנועה, שנועה אשכול הוציאה לאור או שפורסמה ברשותה. הספר, הראשון שיצא לאור מאז מותה, הוא רגע חשוב בזמן בהיותו הראשון מסוגו. הספר עשוי להיות נקודת מוצא לשיח המתמשך על כתב התנועה אשכול-וכמן (EWMN) ועל דרכי השימוש בו ולשמש נקודת הפתיחה של מחקר על מחקר.

כתב התנועה אשכול-וכמן הוא אחד מארבעה כתבי תנועה בינלאומיים עיקריים הקיימים כיום, הנבדלים זה מזה בתפישה ובייצוג. שלושת האחרים הם כתב התנועה לאבאן (Kinetography Laban), כתב התנועה בנש (Benesh MN) וכתב התנועה הסיני (CMDN).

כתב התנועה אשכול-וכמן משקף את התפישות והכוונות שמתוכן נוצר. מצד אחד הוא שואף לייצוג יעיל, מדויק וחסכוני של מרכיבי התנועה והריקוד: כיוון, טווח, מסלול, משך ומהירות. מצד אחר, בעת התהוותו הוא הושפע ושאב השראה מגישות ומתפישות עולם שעיצבו את פני האמנות וההגות ומתמורות שחלו בתחומים אלה לאורך המאה ה-20.

פרופ' נועה אשכול ז"ל, יוצרת כתב התנועה אשכול-וכמן, היתה מורה ועמיתה של מחברי הספר – ג'ון הריז ותרצה ספיר – במשך שנים ארוכות. כתב התנועה שיצרה, יחד עם פרופ' אברהם וכמן, משמש במסגרות הוראה שונות תשתית תיאורטית איתנה לניתוח תנועה ולהבנתה. כמו כן, הוא עשוי להיות כלי לשכלול הקואורדינציה והמחשבה ולפענוח תנועת הגוף במרחב ביחסיו המורכבים עם המשקל ועם הזמן. הוא מאפשר להציע מסגרת רעיונית וחושנית ליצירה.

ג'ון הריז היה קולגה של נועה אשכול מתחילת דרכה, רקדן בקבוצת "ריקוד קאמרי" ושותף לכתיבת הטקסטים המבארים בספרות EWMN. הוא יוצר וחוקר, כותב והוגה במסגרת כתב התנועה אשכול-וכמן מאז היווסדו. הריז הוא מורה לטאי צ'י ויוצר של אמנות חזותית – כוריאוגרפיה בדו-ממד.

תרצה ספיר היתה תלמידה וקולגה של נועה אשכול. היא יוצרת, רושמת, כותבת וחוקרת במסגרת כתב התנועה, הקימה את קבוצת ריקודנטו, היתה ראש בית הספר לאמנויות המחול במכללת סמינר הקיבוצים בשנים 2007-2000 והקימה במסגרתו את מסלולי הלימוד למורים בפועל ולתיאטרון-מחול ואת הקורס ליישום כתב תנועה בטיפול בלקויות למידה. ספיר היא רכזת לימודי כתב התנועה בסמינר משנת 1987.

הספר אודות הזמן בכתב תנועה אשכול-וכמן (2009, תל-אביב: מישב, ISBN 978-965-7180-49-5) דן – בחלקו הראשון – במרכיב הזמן בתופעות מחול ותנועה, ומדגים את דרכי ייצוגו בכתב התנועה. בחלק זה, הכתוב בעברית ובאנגלית, מובאות דוגמאות מאירות עיניים שנוצרו לשם הבהרת הרעיונות, יחד עם מובאות מספרים שיצאו לאור במשך השנים. במקראה רחבת ההיקף, המהווה את חלקו השני של הספר, מופיעה סקירה של כל הספרים אשר יצאו לאור בהוצאת האגודה לכתב תנועה בישראל מאז הקמתה. באמצעות הסקירה מוצגות הדרכים השונות לייצוג הזמן שננקטו בכתב תנועה זה.

הספר פורש את הקיים בצורה סדורה ומכוונת. מובאות בו דוגמאות רבות ושונות, ובאמצעותן מתוודע הקורא לדרכים הקיימות לייצוג הזמן. בסיווג העניינים הנידונים בספר לנושאים ולפרקים טמונה השקפתם של המחברים. ניכרת בחירתם להניח את החומרים זה לצד זה, וגם זה לאחר זה, בהסתמך על התפתחותו הכרונולוגית של תחום ייצוג הזמן בכתב התנועה; בד בבד ניכר ניסיונם לארגון החומר ולסיווגו על פי היגיון התפתחותי מסוים – נאמר, מן הפשוט אל המורכב.

אין בספר חתירה להוכיח דבר מה, ועם זאת הוא מקיף את רוב רובם של סוגי ייצוג הזמן שהניב מפעל חייה של אשכול. הספר אינו מסיק מסקנות. הוא שואף להצגה נאמנה של הדרך שסללה אשכול, באמצעות הבאת דוגמאות טקסט כלשונן וביאורן. יש בספר שאיפה מוצהרת וברורה להציג את הרעיונות והמגמות שעמדו ביסוד בחירות הייצוג כלשונם, על-פי רוחה של מייסדת הכתב ומורתם של הכותבים, והמאמץ שלהם להבין אותה ואת יכולתה כמיטב יכולתם.

הדיון בזמן כחומר בר-ניתוח וכמרכיב אפקטיבי של האמנויות עתיק יומין. בדיון זה נפגשים תחומי דעת שונים ומגוונים. כחומר תנועה נתבע מהשואפים לייצגו – להגדיר את טבעו, כדי לסמלו. בספר זה מוצגות הדרכים השונות של ייצוג זמן שנועה אשכול בחרה כדי לייחד את תופעות התנועה ולבטא את השקפת העולם שבבסיסן. הטענה כי השקפות עולם הטבועות בחומר התנועה המיוצג משפיעות על דרכי הייצוג שלו או קובעות אותן היא מן החשובות בספר זה. למשל: בקצה אחד של סולם ייצוגים זה נמצא העדר מוחלט של ייצוגי משך, והוא נועד לבטא את החתירה לביצוע תנועה במשך זמן אישי (לשיטתו של משה פלדנקרייז) או לביצוע תנועה במשך זמן, הנובע מקצב הנשימה (בטאי צ'י). בקצה האחר של הסקאלה נמצא תיאור מדויק של משכים ויחסי זמן, המיוחסים לתזמון של קטע מוסיקה מסוים או למשכי תנועה אחרים המתוזמנים במדויק, כמו בסגנונות המחול המערבי ומחולות העם.

בספר זה מוצגים תווי תנועה ומוסיקה יחד כרעיון מובנה, בהתבסס על הכרה בציר הזמן כמכנה משותף אפשרי, ואפילו טבעי, של אמנויות המוסיקה והמחול / תנועה. לאור הכרה זאת, מובאים הניסיונות שנעשו לייצוגם יחד.

ראויה לציון מיוחד ההבחנה שנעשית בספר בין תנועת הגוף הפיסי, הטומנת בחובה מסלול בטווח מסוים (דרך), וממנו נגזרת מהירות, לבין ביטוי משך הזמן בתיווי מוסיקה, שהמושג מהירות בהקשר שלו מתייחס לתופעה פיסיקלית בלתי נראית (לכאורה, לא מוחשית), ואשר ייצוגה נעדר.

כוחו של הספר בהיקף החומרים שנבחרו להצגה ובאיכותם, ביסודיות של הסקירה ובנאמנותה ההיסטורית. הוא אף מתאר ומבאר, על-פי השקפת הכותבים, את בחירות הייצוג השונות ואת סיבותיהן. בעקבות ניסיונם כרושמים וכחוקרים של התחום לאורך השנים, יצאו הכותבים מנקודת הנחה כי בחירות הייצוג שנעשו מכוונות ומדויקות ושהן נועדו לגשר על פערים בין התיאורטי לרעיוני, בין הפיסיקלי למוחשי ובין הסכמטי והקריא למדויק. בספר נחשפת השקפה זאת בבירור לראשונה.

ייצוגם של תנועה ומחול בתווים הוא תחום צעיר, יחסית לאמנויות התיאטרון והשירה, המיוצגות בשפת דיבור, ולאמנות המוסיקה. התמורות שחלו בתחום הזמן במוסיקה (ובכלל זה, בדרכי הייצוג שלו) במחצית השנייה של המאה ה-20, והפיתוחים הטכנולוגיים שעוררו ואיפשרו אותן, שעומדים לפתחנו ביתר שאת בראשית האלף הנוכחי – מרמזים, אם לא מבשרים, על אפשרויות התפתחותן של דרכי החשיבה והייצוג של תחום הזמן בהקשר של תנועה / ריקוד.

הספר אודות הזמן בכתב תנועה אשכול-וכמן עשוי לשמש תשתית איתנה לחקר הדרכים הקיימות היום לייצוג זמן במסגרת תיווי תנועה וריקוד, ולפיתוח ייצוגים חדשים בדרך אחראית ומושכלת, על בסיס ההבנות שבו.

* שרון רשף-ארמוני היא תלמידה וקולגה של תרצה ספיר, והיתה מעורבת בהגהה של הספר במשך התהוותו.