אות כבוד ליהודית ארנון / יונת רוטמן
בחודש יוני הוענק ליהודית ארנון אות כבוד על קידום ושיתוף פעולה תרבותי ואמנותי בין ישראל לגרמניה. האות ניתן לה מידיו של מר הורסט קהלר, נשיא הרפובליקה הגרמנית. בטקס, שנערך בנוכחות מר רודולף דרסלר, שגריר גרמניה בישראל, ציין השגריר את עברה של ארנון כניצולת שואה ואת העובדה כי למרות זאת, בחרה בדרך יצירתית של עבודה משותפת עם יוצרים גרמנים, כדוגמת הכוריאוגרפית סוזנה לינקה. דרסלר, יליד העיר וופרטל, סיפר כי כאשר שואלים אותו בגרמניה מי היא יהודית ארנון, הוא משיב כי ארנון היא פינה באוש הישראלית. בטקס רקדו חברי הסדנה קטע מתוך המחול של לינקה "בלט נשים" וגם קטע קטן מתוך ריקוד חדש של יירי קיליאן "A Way Along". את הקטע העמידה עבור הסדנה סאבין קופרברג. בטקס הוקראו דברי ברכה שכתבה גבי אלדור, שהזכירה את הקשר בין ההיסטוריה של ארנון לבין מחול ההבעה שהתפתח בגרמניה. ניצחון הרוח של ארנון הוא שהביא להמשך קיומו של המחול בארץ, ולכינונו של מפעל תרבותי חשוב בתחום המחול.
פרס על מפעל חיים לברטה ימפולסקי
ברטה ימפולסקי, מייסדת להקת הבלט הישראלי והמנהלת האמנותית שלה, היא כלת הפרס לאמנויות הבמה ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום בקטגוריית מפעל חיים, על סך 20 אלף ש"ח. עם חבר השופטים השנה נמנו: פרופ' חנוך רון, בן עמי עינב – נציג עיריית תל אביב-יפו, אילנה אליקים ופיטר האריס – נציגי אוניברסיטת תל אביב, וכן דורון רוזנבלום – נציג המשפחה.
"תוצרת הארץ" בסמינר הקיבוצים
במכללת סמינר הקיבוצים מתקיים לראשונה פסטיבל "תוצרת הארץ", בתאריכים 27-29 באוקטובר. הפסטיבל – ביוזמה-הפקה-וניהול אמנותי של לליאה אברוך ורואי גורמזאנו – מיועד לבוגרי בתי הספר לאמנויות המחול ואמנויות הבמה השבים אל בית-גידולם כדי להציג מ"תוצרתם". הנושא שנבחר לפסטיבל הוא "הרישום" כמייצג קווי מתאר של היצירה המתהווה. כחלק מאירועי הפסטיבל יתקיים מרחב נוסף, "תוצרת חוץ", שהוא מתחם חוצות של מיצגים, ובמה עליה יופיעו הבוגרים בקטעי נונסנס ושירה.
ערב גאלה לקרן מיה ארבטובה
ערב גאלה לקרן מיה ארבטובה לבלט התקיים ב- 7 במאי 2005 במרכז סוזן דלל. הערב לזכרה של ארבטובה נפתח בסרט קצר על פועלה, ובהמשכו הופיעו שלוש עשרה קבוצות בלט. להקת "אריסטוקלאסי" מנתניה הופיעה ביצירה "תגובת שרשת" לכוריאוגרפיה של לימור רון. להקת הקונסרבטוריון שליד האקדמיה בירושלים הופיעה בקטעים מתוך "דון קישוט" של מוריס פטיפה. בסיום המופע הופיע מוריאל דבי, זוכה הפרס הראשון בתחרות הבלט 2004. להקת בית הספר תלמה ילין הופיעה עם "סימפוני בדי" של יירי קיליאן, ותלמידות האולפן למחול של חוף הכרמל רקדו לכוריאוגרפיה של רבקה נתן. תיאטרון בלט פאנוב הופיע עם "להבות פריז" מאת ולרי ואיינהן בביצוע לריסה צ'רניצקי וולדימיר קוקלצ'וב, להקת תיכון שרת בחולון הופיעה עם "ויסעלה" לכוריאוגרפיה של מוריה זרחיה לצלילי מוסיקה ביידיש. בסך הכל השתתפו בתוכנית האמנותית 150 תלמידים מצטיינים מאולפנות וממגמות המחול בבתי ספר לבלט מרחבי הארץ.
את הערב חתמה הרקדנית טליה פז ביצירה "בליס" של רמי לוי, למוסיקה של הנריק גורצקי.
חממה לפרחי מחול
במסגרת התוכנית "חממה לפרחי מחול", השתתפו כ-20 בני נוער בכיתות ו'-ז' ממספר יישובים מאזור הצפון, ביניהם: שפרעם, יקנעם, עבלין, תמרת, חיפה, מצפה עדי ועוד. התוכנית התקיימה במסגרת מתא"ן, החברה למתנ"סים, ובתמיכת אמנות לעם. "החממה" שמה לה למטרה לאתר בני נוער בעלי פוטנציאל בתחום המחול ולאפשר להם מסגרת משותפת לעבודה מקצועית עם טובי המורים בארץ. התקיימו שיעורים בבלט קלאסי עם מריולין גוטסמן, מחול מודרני עם זיוה שוחט ולבנה קורין, מחול ג'אז עם אונה הולברוק וליאור ציוני, סדנאות רפרטואר עם להקות קמע, דה דה דאנס ועוד. כמנהלת האמנותית של התוכנית שימשה לבנה קורין – מנחה למחול באזור הצפון מטעם מתא"ן. יוזמת התוכנית היתה גלית ליס – ראש תחום מחול במתא"ן עד לעת האחרונה. תוכנית "החממה" תמשיך לפעול בשנת תשס"ו.
קורס קיץ של מתא"ן
במסגרת קורס קיץ באמנויות של מתא"ן 2005, השתתפו כ- 70 בני נוער רוקדים מכל הארץ. בנוסף לשיעורים בטכניקה וביצירה התקיים מפגש עם יהודית ארנון, מייסדת להקת המחול הקיבוצית, כחלק מלימוד מורשת המחול בישראל. בנוסף צפו המשתתפים בסרט דוקומנטרי על יהודית ארנון ובקטעי מחול בביצוע רקדני הסדנה בגעתון.
כיתת אמן ב"פה-דה-דה"
בחודש אוקטובר 2005 התקיימה סדנת מיון לכיתת אמן בבלט קלאסי בנושא "פה-דה-דה", בהנחיית אמנים מהקונסרבטוריון למוסיקה ולמחול של פריז. מבין המשתתפים ייבחרו כ- 20 רקדנים ורקדניות מצטיינים בגילאי 16-23, אשר ייקחו חלק ב"כיתת האמן" בחודשים דצמבר 2005 עד אפריל 2006. התוכנית תאפשר עבודה אישית ומקצועית לאורך השנה עם קבוצה מצומצמת של רקדנים, בנים ובנות נבחרים מכל הארץ, ובסופה יתקיים סיכום תהליך העבודה על במת סוזן דלל. כמו כן תוענק לאחד/אחת המשתתפים מלגת לימודים לקונסרבטוריון בפריז. כיתת האמן התקיימה ביוזמת העמותה לבלט ע"ש מיה ארבטובה ומתא"ן.
מנהליה האמנותיים של התוכנית: דניאל אגזילאס – מנהל תחום המחול בקונסרבטוריון למוסיקה ולמחול בפריז, ונירה פז – המנהלת האמנותית של תחרות מיה ארבטובה לבלט ומיוזמות תוכנית כיתת האמן. ניהול התוכנית בפועל: מאטה מוראי – מנהל תוכניות מחול לנוער, מתא"ן – מפעל תרבות ואמנות לנוער.
כוריאוגרף מאמץ קהילה
בתחילת אוקטובר 2005 יצאה לדרך התוכנית "דואט" – כוריאוגרף מאמץ קהילה. התוכנית מתקיימת בארבעה יישובים שונים ברחבי הארץ ועיקריה הם: יצירת קשר בלתי אמצעי בין היוצר והיצירה לקהילה כולה, עידוד תוכניות אמנות בכלל ומחול בפרט במסגרות המתנ"סים והחינוך הבלתי פורמלי. היישובים והכוריאוגרפים נבחרו על פי קריטריונים שקבעו חברי הוועדה המארגנת. רונית דרוקמן, רכזת המחול ממתנ"ס עמישב בפתח תקוה, תעבוד עם הכוריאוגרפית רננה רז. מתנ"ס זה מתאפיין בעבודה משותפת עם נוער חילוני ודתי. שירי חפץ, רכזת המחול ממתנ"ס שבטי ישראל בקרית גת, תעבוד עם הכוריאוגרף עמנואל גת, אשר קבע את משכן הלהקה בעיר. שלי שיר, רכזת המחול ממתנ"ס קולייר באילת, תעבוד עם הכוריאוגרף יורם כרמי. הפרויקט יתקיים גם באזור הצפון, בליוויה של לבנה קורין, מנחה למחול באזור הצפון מטעם מתא"ן.
מאטה מוראי מנהל תוכניות המחול במתא"ן
לאחר שש שנים של עבודה, מסיימת גלית ליס את תפקידה כראש תחום מחול במתא"ן. מאטה מוראי יכהן כמנהל האמנותי החדש של תוכניות נוער בתחום המחול במתא"ן. מוראי, שרקד במשך עשר שנים בלהקת הבלט הישראלי, הוא בוגר בית הספר למוסיקה בבודפשט, השתתף בקורסים בינלאומיים למחול בשטוקהולם ובוינה ולמד עם מיטב המורים והרקדנים בעולם. כמו כן רקד כסולן בלהקת המחול ההונגרית Gyor Balle . מוראי, שהוא גם מורה לבלט קלאסי, למחול מודרני ולג'אז, מלמד בתיאטרון מחול ענבל ובלהקת המחול של ענבל פינטו.
ורטיגו במונטנגרו ובניו יורק
להקת המחול ורטיגו נעלה את פסטיבל תיאטרון מונטנגרו הוותיק ביוגוסלביה
("GradTeatar") עם מופע המחול מהטבע "לידת הפניקס", והיתה הלהקה הישראלית הראשונה שהופיעה בפסטיבל המתקיים זה תשע עשרה שנה. פסטיבל מונטנגרו נערך בחודשים יולי-אוגוסט בעיר העתיקה BUDVA, עיר הבירה של מונטנגרו ביוגוסלביה, השוכנת לחוף ים מרהיב וצופה על מפרץ. בנוסף לכך, בהזמנת ה- JCC (המרכז הקהילתי היהודי במנהטן), הופיעה להקת ורטיגו עם "לידת הפניקס" בריוורסייד פארק בניו יורק.
קורס קיץ בבלט הישראלי
הבלרינה מריה וואחרושבה, לשעבר סולנית להקת הבלט של קירוב, ומורה בכירה באקדמיה לבלט ע"ש וואגנובה בסנט פטרסבורג, הגיעה הקיץ לישראל והעבירה סדנה במרכז לבלט קלאסי – בית הספר הרשמי של הבלט הישראלי בתל אביב. הקורס מתקיים זו הפעם השלישית ברציפות, והשתתפו בו כמאה תלמידים בני 12 ומעלה. כיתות הלימוד נחלקו לרמות, והקורס כלל שיעורי אצבעות לבנות, תרגילי קפיצות לבנים וסדנאות רפרטואר.
סילביה דוראן במטרופוליטן אופרה
הרקדנית והמורה סילביה דוראן הוזמנה לעצב את התנועה לאופרה "כרמן" במטרופוליטן אופרה בארה"ב. כמו כן תעביר דוראן סדנאות בלוס אנג'לס.
דן רודולף עבר לבלט הישראלי
דן רודולף, מנכ"ל להקת המחול הקיבוצית, סיים את תפקידו והתמנה למנהל שותף של להקת הבלט הישראלי.
"ביכורי מחול"
פרויקט "ביכורי מחול" מתקיים זו השנה התשיעית, ביבנה. בני הנוער מציגים מיצירותיהם בפני ועדה המורכבת מאנשי מקצוע ממתא"ן ואחרים. בסופו של הפרויקט מתקיים ערב חגיגי עם היצירות הנבחרות. בסוף התהליך מתקיימת סדנת אמן. עד היום העבירה את הסדנאות יסמין גודר, וכעת מעביר אותן נמרוד פריד.
"חלומות באבק"
הבמאית מיכל קסטן הפיקה את הסרט "חלומות באבק" או "החלום הבלתי אפשרי להיות בלרינה", שבמרכזו רקדניות-נערות מבאר שבע, החולמות לפרוץ את דרכן בעולם המחול. שירה הראל חולמת להיות רקדנית קלאסית. לאחר השירות הצבאי היא מעמידה את עצמה בפני ניסיון אחרון – או שתתקבל לבלט הישראלי, או שתחדל לרקוד. שירה רקדנית טובה, אבל הגוף שלה לא מספקי "נקי" בשביל בלט קלאסי. מאחר שהיא לא מוכנה "להתפשר" על מחול מודרני, היא מעדיפה לוותר על החלום. נופר גורן עומדת בפני גיוס. עליה להחליט אם ללכת נגד החינוך שקיבלה בבית הוריה ולפטור את עצמה משירות בצבא כדי להמשיך לרקוד, או לחדול ממה שעושה לה הכי טוב – הריקוד. הסרט צולם בבית ספר בת-דור בבאר שבע, והוא כולל ראיונות עם דניאלה שפירא ועם תמיר גינץ.
מלגה לקורס קיץ בוינה
זו השנה החמישית בה משרד החינוך התרבות והספורט, מינהל התרבות – המחלקה למחול בשיתוף הספרייה הישראלית למחול, קיים אודישן למלגה לקורס קיץ danceWEB Europe Scholarship Programme. הקורס התקיים בוינה, אוסטריה, בתאריכים 14 ביולי – 18 באוגוסט 5200.
ועדת השיפוט בוינה בחרה ברקדנית אלה נגלי, שעבדה עם יוצרים עצמאים בישראל ובהם רונית זיו, סאלי אן-פרידלנד ולהקת דה דה דאנס. נגלי רקדה בהולנד עם כוריאוגרפים שונים וכן בלהקת הבלט הלאומית. בעבר זכתה בפרסים בתחרות מיה ארבטובה, ועלתה לשלבים סופיים בתחרויות הבלט של לוזאן, שנחאי והלסינקי.
קורס קיץ בינלאומי למחול ויצירה
בתאריכים 25-15 באוגוסט 2005, התקיים קורס הקיץ הבינלאומי הראשון למחול ויצירה על ידי הספרייה הישראלית למחול, בשיתוף משרד החינוך התרבות והספורט – מינהל התרבות המחלקה למחול, מכללת סמינר הקיבוצים – בית הספר לאמנויות המחול וה-(American Dance Festival) ADF . זו השנה הראשונה ל- ILP – תוכנית שיתוף הפעולה הבינלאומי של ה-ADF עם ישראל, שמטרתו לעודד את המחול המודרני העכשווי ולתמוך בהתפתחותו.
הקורס הוקדש לזכרה של פרופ' חסיה לוי אגרון – כלת פרס ישראל למחול, אשר יסדה בשנת 1958 את קורס הקיץ הראשון למחול בארץ, אליו הזמינה את כוהנת המחול הגדולה – מרתה גראהם מארה"ב. הקורס כלל שני מסלולים מקבילים: המסלול ליצירה, שבשבוע הראשון הונחה בידי יסמין גודר. בסדנת יצירה זו נחשפו המשתתפים לדרך עבודתה של גודר והתנסו באמצעותה בפיתוח שפת תנועה אישית. השבוע השני הונחה בידי לינדה גודרו, כוריאוגרפית מקנדה. המפגשים נבנו כתוכנית לימודים מגובשת לחקר הפרמטרים בבניית קומפוזיציה.
המסלול השני, המסלול למחול מודרני עכשווי, העמיד במרכז את טכניקת הריליס.
במקביל פעלו ארבע קבוצות (האחת סגורה, רק לנשים). תוכנית המסלול כללה:
שיעורי טכניקה במגוון סגנונות: מחול מודרני עכשווי – שיטות ה"ריליס", בלט קלאסי במגוון שיטות הוראה וג'אז.
שיעורי רפרטואר של מגוון יוצרים: רפרטואר סולו מיצירותיו של יירי קיליאן, רפרטואר קבוצתי מיצירתו של אנז'לין פרלז'וקאז' ורפרטואר קבוצתי מיצירתו של אורי פלומין.
סגל ההוראה בקורס הקיץ: מארה"ב – פמלה פייטרו ואורי פלומין, מקנדה – לינדה גודרו, מהולנד – אריה ויינר, מצרפת – יובל פיק, מישראל – יסמין גודר, נעמי פרלוב, מלני ברסון, שרון צוקרמן, אמירה קדם, אורן מנצורה, אונה הולברוק, אלכסנדר אלכסנדרוב, מרטין קורי, תמי לוטן ומאטה מוראי.
בקורס השתתפו 230 רקדנים מקצועיים, כוריאוגרפים, מורים למחול, סטודנטים ותלמידי מחול הלומדים באופן אינטנסיבי ומקצועי.
במסגרת הקורס הוענקו מלגות: מלגה ע"ש פרופ' חסיה לוי-אגרון ז"ל לנאוה יעקבי, מטעם משפחת אגרון; מלגת לימודים ל- ADF לקורס הקיץ הבינלאומי 2006 בצפון קרולינה ארה"ב הוענקה לשני ברייטנר מטעם American Dance Festival; מלגות לקורס הקיץ הוענקו לנופר לוינגר, נדיה פרלוב וברק בן משה מטעם הספרייה הישראלית למחול.
השתלמות למורים לבלט קלאסי ולתלמידים קדם-מקצועיים
40 מורים לבלט קלאסי וכ- 100 תלמידים קדם מקצועיים השתתפו בהשתלמות עם מניון פורמן (Mignon Furman), מנהלת האקדמיה לבלט בניו יורק (The American Academy of Ballet) וחברה באגודת ידידי הספרייה הישראלית למחול בארה"ב, ועם הרקדן בריאן לופטוס (Brian Loftus), מנהל עמית בבית הספר ללימודי קיץ של האקדמיה לבלט בניו יורק. הקורסים התקיימו בתאריכים 20 – 17 באפריל 2005 באולפן למחול "בת דור".
במסגרת ההשתלמות למורים נערכה היכרות עם עקרונותיה של תוכנית הלימודים בשיטת ה- American Academy of Ballet. לתוכנית קומפוזיציות מוכנות לכל אחד מחלקי השיעור, על פי שלבי הלימוד השונים. באמצעות לימוד של חלק מהקומפוזיציות הוצגו התפיסה הכוללת ודרך ההוראה של התוכנית.
ההיכרות עם תוכנית הלימודים התבצעה השנה באמצעות הוראה מעשית של תכני התוכנית על ידי מניון פורמן לתלמידים בהתאם לקבוצות הגיל השונות. התלמידים אשר השתתפו בשעורי ההדגמה הגיעו מרחבי הארץ וממסגרות לימוד שונות: אולפנות, מתנ"סים, אולפני סטודיו פרטיים ומגמות מחול בבתי הספר. המורות צפו בתהליך ההוראה ובסיומו התקיים דיון על התכנים ועל דרכי ההוראה. במסגרת הקורס לתלמידים התקיימו שיעורי קלאסי ורפרטואר.
מלגות לקורס הקיץ לבלט קלאסי מטעם מניון פורמן
זו השנה השישית שהספרייה הישראלית למחול ואגודת ידידי הספרייה הישראלית למחול בארה"ב העניקו מלגות לקורס קיץ ב- American Academy of Ballet בניו יורק, מיסודה של מניון פורמן.
המלגות מיועדות לתלמידי מחול בין הגילאים 14-20 ברמת Intermediate/Advanced בבלט קלאסי, לאחר ארבע שנות לימוד לפחות. מלגות מלאות כוללות השתתפות בקורס הקיץ במשך שלושה שבועות, לינה וכלכלה (כ- 13,000 ש"ח למלגה). מלגות חלקיות כוללות השתתפות בקורס הקיץ למשך שלושה שבועות (כ-8,000 ש"ח למלגה).
הזוכים במלגה מלאה לקורס הקיץ: דורון פרק (בן 14), תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ארתור טרויצקי (בן 15), בי"ס רעות חיפה והבלט הישראלי, ויקטוריה אוקונוב (בת 17), הבלט הישראלי, מחולון, מרינה פרידמן (בת 17), מגמת מחול תיכון קרית שרת, מחולון, גל ירושלמי (בן 18), המכללה לאמנויות הבמה, ממושב בית יצחק.
הזוכים במלגה חלקית: דרורי חן (בן 15), הסטודיו לבלט של מרים קופמן, מרב מוזס (בת 16), הסטודיו לבלט של מרים קופמן.
השתלמויות למורים ולתלמידים לבלט קלאסי 2005-2006 בחסות האקדמיה האמריקאית לבלט
הספרייה הישראלית למחול בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים – ביה"ס לאמנויות המחול ומתא"ן – החברה למתנ"סים, שמחים להציע למורים לבלט קלאסי מגוון פעילויות בחסות האקדמיה האמריקאית לבלט (American Academy of Ballet).
- השתלמות המציגה למורים את עיקרי תוכנית "פרסי הביצוע" (Performance Awards) על פי הגילאים השונים, בהנחיית מרים קופמן.
ההשתלמות תתקיים בימי שישי בחודשים נובמבר-דצמבר 2005, פברואר 2006.
- השתלמות מרוכזת למורים עם מניון פורמן, מנהלת האקדמיה האמריקאית לבלט: 4-6 באפריל 2006.
- מופעי תלמידים המשתתפים בתוכנית "פרסי הביצוע" (Performance Awards): 9-10 באפריל 2006.
- קורס מיוחד בבלט קלאסי לתלמידים בגילאים 14-20 עם בריאן לופטוס, מנהל עמית של תוכנית הקיץ: 3-6 באפריל 2006.
- מבחנים לקבלת מלגות לימודים לקורס הקיץ של האקדמיה האמריקאית לבלט בניו יורק ייערכו ב- 7 באפריל 2006.
האושר לרקוד: ראיון עם מניון פורמן / רות אשל
בשיחה עמה, אומרת מניון פורמן שברצונה לחלוק עם ישראל משהו שיקר לה – המחול. לארץ הגיעה ביוזמתה של טליה פרלשטיין כדורי לשם קורס בשיטת American Academy of Ballet המתקיים בשיתוף הספרייה הישראלית למחול ומתא"ן.
אני מודה שזה שנים לא הלכתי לצפות בשיעורי בלט לילדים ולא ממש התלהבתי ללכת לצפות בשיעור בלט לילדים. אבל עד מהרה התברר שלא מדובר בעוד שיעור בלט, אלא בשיעור מסוג "אחר", שעוסק ברוח, בדמיון, בריקודיות, במוסיקליות ובאושר לרקוד. בפרפורמנס.
קשה לשבת על הכיסא, וכך סתם לצפות. המוסיקה מקפיצה. יש מין רצון לקום ולרקוד, להצטרף לילדים, כמו לגעת מחדש במחוזות ילדות, באותו ניצוץ של החלום – "להיות רקדנית". בשיעורים כמו של מניון נרקם החלום.
לאחר שהסתיים השיעור, נשארתי לשוחח מעט עם מניון. לשאול כמה שאלות. שאלתי:
– מה היה הניצוץ שהבעיר בך את השאיפה לרקוד?
ומניון ענתה: נולדתי בקייפטאון בדרום אפריקה. אבי בא מרוסיה כשהיה בן חמש, אחרי המהפכה. אמי ראתה את פבלובה והחליטה שאהיה רקדנית. התחלתי לרקוד בגיל שלוש והייתי "ילדת פלא". למדתי לרקוד בסגנון איזדורה דאנקן, סטפס וכמובן בלט קלאסי. בזמן מלחמת העולם השנייה היתה פריחה תרבותית גדולה בקייפטאון והגיעו הרבה אמנים שברחו מאירופה. רקדתי בלהקת בלט קלאסי . אחרי המלחמה נסעתי לאנגליה ולמדתי מחול מודרני אצל סיגורד לידר (Sigurd Leeder) וכמובן, גם בלט קלאסי. אחר כך חזרתי לדרום אפריקה. הופעתי תקופה קצרה עם בעלי, שגם הוא רקדן.
– ולמה הפסקת?
הגעתי למסקנה שאני רוצה ללמד. הקמתי בית ספר משלי, ובהמשך הצטרפתי לסגל החוג למחול באוניברסיטת קייפטאון. במשך שנתיים, בשנים 84 ו-85 הייתי ראש החוג. התמקדתי בעיקר בתוכניות הוראה למורים למחול.
– מדוע עזבת את החיים הנוחים בדרום אפריקה?
המשפחה התפרקה. ילד אחד היגר לאוסטרליה והשני לניו יורק. כדי לבקר אצלם היינו צרכים להקיף את העולם. בעלי ואני רצינו לראות אותם ואת הנכדים. כשהיינו בביקור באוסטרליה הודיעו לנו שזכינו בהגרלה בוויזות עם רשיון עבודה בארה"ב. היה קשה לעזוב חיים מאוד נוחים בדרום אפריקה אבל, כאמור, רצינו לראות את הילדים. הגעתי לניו יורק. מורה לא מוכרת בעיר שבה תחרות כה גדולה. הייתי צריכה לבחור: "לשבת ולהתחיל לסרוג", או לעשות משהו עם החיים שלי. התפנתה משרה ב"אקדמיה העולמית" (World Academy) ועבדתי שם ארבע שנים כמנהלת אדמיניסטרטיבית. הבן שבאוסטרליה הגיע לארה"ב והמשפחה התאחדה. אחרי ארבע שנים באקדמיה החלטתי לעזוב. לא רציתי לפתוח סטודיו למחול כי ראיתי איך מורים מצוינים סוגרים את בתי הספר שלהם משום שאינם עומדים בהוצאות השכירות של הסטודיו. רציתי לעשות משהו אחר. כשעבדתי ב"אקדמיה העולמית" שמעתי שמורים למחול מתלוננים שהילדים לומדים לרקוד אבל לא רוקדים. החלטתי לפתח תוכנית למורים, שתעזור להם להעניק לתלמידים את תחושת המופע, המוסיקלית וההנאה. חגיגה של מחול… שיזכרו למה בכלל התחילו לרקוד. לא רק תרגילים. בחרתי מוסיקה ובניתי תוכנית לימודים בשישה שלבים. את התוכנית בדקתי בבתי ספר למחול, והיא שגשגה ופרחה. אחר כך המשכתי ויצרתי תוכניות לימוד לדרגות גבוהות יותר והגעתי לשלב 11. בשלב זה, החומר כה קשה, שלקח לי שלוש שנים להחליט מה אני הולכת לעשות ברמה 12. ודרך אגב, עד היום אין לי סטודיו. רק משרד.
– כדי לבצע את התוכנית שלך צריך בסיס טכני.
ודאי. הווריאציות בנויות באופן כזה שהן מתמקדות כל פעם על מספר תנועות מתוך לקסיקון הבלט. לכל וריאציה יש מרכיבים טכניים ברורים. בתוכנית יש 103 קומבינציות. לכל רמה – שתי אפשרויות. למשל, שני פורט-דה-ברה או שתי וריאציות על פירואט וכדומה. לשיעורים התאמתי מוסיקה והפקתי קלטת וידיאו. אני נוסעת ברחבי העולם ללמד את התוכנית. יש ארצות שבהן יש נציגים קבועים לתוכנית.
– כיצד נוצר הקשר עם הספרייה למחול?
אני חברה בוועדה למען הספרייה הישראלית למחול. פעמיים בשנה אני מגיעה לפגישות, ולא פעם חשבתי כיצד לתרום לספרייה ולמחול בישראל. טליה [פרלשטיין-כדורי] הגיעה לניו יורק והציעה לי להעביר קורס למורים בארץ. בשבילי זו היתה דרך לתרום לספרייה, להגיע לישראל ולחלוק משהו שיקר לי, עם המורים למחול בארץ.
רחל כפרי הלכה לעולמה/ אורה ברפמן
רחל כפרי – אחת מדמויות המפתח במחול האוונגרדי בישראל, הלכה לעולמה בגיל 72. שנות ה- 70 בהן פעלה כפרי מציינות את שלב המעבר בין תקופת ההגמוניה המוחלטת של הלהקות הנתמכות, הממוסדות, לבין השלב בו צמח המחול לאין שיעור כתוצאה מהבשלה, הכרה ועניין בעבודותיהם של יוצרים עצמאים ולהקות שקמו אד-הוק.
רחל כפרי נולדה בקיבוץ גבעת חיים. היא למדה בסמינר הקיבוצים ובמכון וינגייט אצל גרטרוד שטראוס ונעמי אליסקובסקי, וגם רקדה בלהקתו של נחום שחר. ב-1960 נסעה ללונדון ואחר כך לארה"ב, שם נחשפה לראשונה לסצנה התוססת של המחול האוונגרדי, הפוסט-מודרניסטי, שפרח שם בשנים ההן. אם בזמנו נחשב העיסוק בסוגיות הפוסט-מודרניות לסטייה מדרך המלך, פעילות ניסיונית ושולית בדרך ללא מוצא, הרי שהיום קשה לתאר את המחול העכשווי, המשתנה והמנפץ גבולות תדיר, ללא הבסיס שהניחו היוצרים האמריקאים החדשנים של שנות ה- 60, ובהם אלווין ניקולאיס ומרס קנינגהם שאצלם השתלמה כפרי במשך מספר שנים, כמו גם קודם לכן אצל מרתה גראהם ואחרים. לימים אף הופיעה רחל כפרי עם כמה מהם בניו יורק ובוושינגטון.
ב-1966 החלה קריירה כיוצרת עצמאית והופיעה באנסמבלים קטנים ובערבי סולו באחד ממעוזי המחול הניסיוני – כנסיית ג'אדסון. הפעילויות הללו סוקרו גם בעיתונים היותר ממוסדים כמו הניו יורק טיימס. במהלך השנים, הופיעה כפרי בעשרות מקומות ברחבי ארה"ב.
כשחזרה לישראל והתיישבה בחיפה, הקימה כפרי יחד עם המלחין יוסי מר-חיים את 'התיאטרון הלבן'. מר-חיים הלחין מוסיקה לכמה מיצירותיה של כפרי, שאיתן הופיעה ברחבי הארץ ובעיקר בקיבוצים, שם היה הקהל פתוח וסובלני יותר לגילויי אמנות חדשנית. עבודתם המשותפת של כפרי ומר-חיים "עוד שדות" הועלתה במסגרת בת-שבע 2, שהיתה במה ניסיונית ליוצרים מקומיים.
מבקר המחול המנוח גיורא מנור כתב ב"חותם" (1977) שבעבודותיה של כפרי יש ניסיון חווייתי ולא שכיח ליצור מחול לא קונוונציונלי. הוא פירט בהרחבה את האלמנטים בהם השתמשה, ובהם אביזרים וחומרים חדשניים ומגוונים. השימוש ב- Ready Made, שהיה אופייני לאמנות הפלסטית של התקופה, אפיין אף רבות מיצירותיה של כפרי כמבצעת. היתה בתנועה הטבעית שלה זוויתיות, שהלמה את זרועותיה הארוכות. היו לה מקצבי נשימה והתנהלות קופצניים, חריפים, ואיכות הייחודית לה. עם השנים, הלכו עבודותיה ונתעגלו מעט בקצוותיהן.
בשנות ה- 70 לא היה לכפרי – שבמובנים רבים הקדימה את זמנה בישראל – כמו גם ליוצרים עצמאים בני דורה שלא היתה להם להקה, כל סיכוי לקבל תמיכה מוסדית. היכולת לעלות על הבמה מעבר למופע מזדמן בצוותא או במוזיאון תל אביב, היתה מוגבלת ביותר. אחרי תקופה ארוכה בה ניסתה למצוא את מקומה בישראל, הרימה רחל כפרי ידיים וחזרה לארה"ב, שם הלכה לעולמה לאחר מחלה ממושכת.
חדשות שם / אורה ברפמן
שיפוצים בבולשוי
תיאטרון הבולשוי (Bolshoi Theater) נסגר לשיפוצים כלליים בעלות של מיליארד דולר. השיפוצים יימשכו שלוש שנים, אך רבים חוששים כי לאור הנזקים החמורים מהם סובל המבנה, עלולים השיפוצים להימשך מעבר למסגרת הזמן שנקבעה.
בינתיים מתקיימות ההופעות הרגילות באולם חדש, השוכן סמוך לתיאטרון הבולשוי ואילו הבלטים היותר ראוותניים, שדורשים במה גדולה יותר, כגון "ספרטקוס" ו"בת פרעה", מתוכננים לעלות על במת ארמון הקרמלין.
סופה הפתאומי של להקת גולבנקיאן
להקת בלט גולבנקיאן (Gulbenkian Ballet), הלהקה המובילה בפורטוגל, נסגרה במפתיע. גולבנקיאן היא להקה רפרטוארית, שנוסדה לפני ארבעים שנה, הרבתה לסייר בעולם וביצועיה זכו למוניטין בינלאומיים. ברפרטואר שלה עבודות של כוריאוגרפים מהשורה הראשונה, ביניהן יצירות של שני הישראלים – אוהד נהרין ואיציק גלילי.
הלהקה ממומנת באופן פרטי מקרן גולבנקיאן, שמנהלת את ירושתו של איל הנפט האנגלי, שהתאהב בערוב ימיו בפורטוגל. גולבנקיאן יסד גם מוזיאון ידוע, הקרוי על שמו ומאחסן את אוספי האמנות שלו, אוניברסיטה, מכון מחקר, תזמורת וקרנות תמיכה באמנים.
סגירתה של הלהקה, שנחשבת לעמוד התווך של המחול בפורטוגל, העלתה גל של ניחושים באשר לסיבות שהביאו להחלטה. עם זאת ברור כי לא מדובר בהשגות לגבי הרמה האמנותית. נראה כי להקה רפרטוארית מסיירת כגון זו אינה עונה עוד על הצרכים של סצנת המחול המתרחבת בפורטוגל.
"אגם הברבורים" בגרסה חדשה
ביקורות אוהדות ל"אגם הברבורים" בגרסה חדשה, בהפקתה של להקת הבלט האוסטרלית (Australian Ballet). בכוריאוגרפיה של גריים מרפי (Graeame Murphy) נושא הנסיך זיגפריד נערה צעירה ורגישה, אותה הוא מאשפז במוסד לחולי נפש ליד אגם, לאחר שהגיבה בהיסטריה לשמע בגידתו עם אשה נשואה, המבוגרת ממנה בשנים רבות. מערכת היחסים מתייחסת בבירור לנישואיהם הסוערים של הנסיך צ'ארלס ורעייתו הצעירה דיאנה, שבאו אל קצם בצלילים צורמים, ומעט לאחר מכן אף מצאה הנסיכה את מותה.
יום הולדת לרוברט קוהן
חגיגות בלונדון לרגל יום הולדתו השמונים של הכוריאוגרף רוברט קוהן (Robert Cohan). קוהן הוא מייסד ה-London Contemporary Dance Theater, להקה רפרטוארית שהוקמה בשנות ה- 60 בברכתה של מרתה גראהם, בדומה לבת-שבע ההיסטורית. קוהן הקים גם את מרכז המחול הנודע ה- Place והפך לכוריאוגרף מוכר בזכות עצמו. לימים, משנסגרה להקתו הרפרטוארית, נשכחו עבודותיו של קוהן. הערב החגיגי באולם ה-Sadlers Wells עשה רבות כדי לשמר את זכויותיו של מי שהיה אחראי יותר מכל לחשיפה, לקידום ולפיתוח סצנת המחול המודרני באנגליה של שנות ה- 60.
תחלופת מנהלים בבלט הקנדי
החל מסוף יוני, סיים ג'יימס קולדקה (James Kuldeka) את תפקידו כמנהל האמנותי של ה- National Ballet of Canada. עם זאת, יישאר קולדקה צמוד ללהקה, בתפקיד כוריאוגרף הבית. במהלך תשע שנות ניהולו, יצר עבודות רבות לרקדנית הראשית של הלהקה, קארן קיין (Karen Kain) – ואפשר לה להאריך את חיי הבמה שלה בשנים אחדות. כרגע, קיין היא המועמדת המועדפת להחליף אותו בתפקידו. לדברי מכריו, קולדקה המופנם ישמח לפנות את מקומו למישהו מוחצן ממנו, שיהנה ליצור קשרים עם תורמים פוטנציאליים.
מאץ אק ושיילוק
המחזה הדרמטי של שקספיר, "הסוחר מוונציה" בבימויו של מאץ אק ,Mats Ek) ("The Merchant of Venice" זכה לתשואות ולביקורות מצוינות בשטוקהולם. בתפקיד שיילוק הופיעה מרלין אק (Marlin Ek) אחותו של הכוריאוגרף. בגרסתו של אק, השחקנים, ובהם כמה רקדנים מבלט קולברג, אף שרים ורוקדים.
פורסיית' בקירוב
להקת הבלט של קירוב (Kirov Ballet) רקדה, לראשונה, ארבע עבודות של ביל פורסיית' (Forsyth), במופע שנערך בסוף יולי בלונדון.
סוף עונה
במהלך שבוע, שהחל בסוף ספטמבר, ניתן היה לצפות מדי יום באולם הסיטי הול שבניו יורק בחמישה מופעי מחול שונים, של מיטב הלהקות ובהן: ABT, NYCB, Joffrey Ballet, Houston Ballet, Limon Dance Company, ועוד. מחיר הכרטיס: 10 דולר.