כתב העת מחול עכשיו פותח את שעריו בנדיבות ליוצרים כותבים. מעניין אותנו לדעת מה חולף במוחם, אילו דימויים מעניקים להם השראה, מהן ההתלבטויות שמעסיקות אותם. במלים אחרות, אנחנו מבקשים להאיר את התהליך היצירתי באופן דו-שכבתי. איננו מסתפקים במה שמתחולל ברובד החיצוני, על הבמה, אלא שואפים לשקף גם את הנעשה ברובד הפנימי – במוחו ובדמיונו של היוצר. על כך כותבים  רונית זיו, ענת שמגר, הלל קוגן, ליאו לרוס, שירה מדוצקי, דינה זיו, דפי אלטבב, עירד מצליח וגלית ליס. בראיון שערכה טליה פרלשטיין עם יוצרות מהמגזר הדתי מתוארים דימויים שונים מאלה שמעסיקים כוריאוגרפים חילונים.

מכאן עולות תהיות על אופן הלימוד של הקומפוזיציה – אותו מאגר ידע שמציע אפשרויות לתרגום הרעיון או הרעב לתנועה לממדים של חלל, זמן, כוח וצורה. שאלת השאלות היא היכן הגבולות שמציבים המורים לעצמם בדו-שיח בינם לבין התלמיד. על כך במאמרים של אריה בורשטיין, יעל ונציה, אפרת מזור, הניה רוטנברג וורדה למברסקי. שתי האחרונות מראיינות את המורה הותיקה אריאלה פלד. מהקצה השני של העשייה היצירתית, הן הנראית והן האצורה במוחו של היוצר, מצויה יצירה מסוג אחר. זוהי עשייה משלימה, ששואלת שאלות ורואה דברים באספקטים היסטוריים. כוונתי למחקר, לתיאוריה ולניתוח. אני מאמינה שהאחד מפרה את השני, אבל עדיין לא השכלנו לשלב בין השניים כדי ליצור עוצמה גדולה יותר. משה צוקרמן ודן רונן כותבים על יצירתיות בכלל, עינב רוזנבליט מאירה את הסוגיה של תהליכי יצירה במחול לפי תורת הזן מתוך התמקדות ביוצרות תמר בורר ומיה דונסקי. עינב קטן מנתחת את שדה 21 של אוהד נהרין.

מחקר מקורי המתפרסם בכתב העת הוא המאמר של יונת רוטמן בעקבות גילוי חליפת מכתבים בין תהילה רסלר ופרנץ קפקא. לראשונה מתפרסם מאמר על תולדות ריקוד הבטן בישראל, בעקבות ראיון שערכה יעל מירו עם רחל מילשטיין.

הגות מחול אפשר למצוא במאמר של אקים לבוביץ' וולינסקי, שתורגם מרוסית על ידי אדה דוברובצקי ומלווה במלים מאירות של ליאורה בינג היידקר. בגיליון עשיר זה מתפרסמים גם ראיון שערכה שרון טוראל עם פסנתרנית שעלתה מברית המועצות לשעבר, רשימה של גבי אלדור על פסטיבל מונפלייה וסקירות של בכורות וספרים חדשים.

רות אשל

עורכת