פסטיבל דאנס תל אביב/ כוריאוגרפיה, טקסט, מוזיקה, קונצפט: תמר לם, דיוויד קרן וטילמן אוד'ונל/ History was Written by the Losers: Hoedown Showdown/ עיצוב תאורה: תומאס זמולו/ מרכז סוזן דלל 13.8.2022
The History was Written by the Losers מאת תמר לם, דיוויד קרן, טים אוד'ונל. צילום: תומאס זמולו

פסטיבל דאנס תל אביב/ כוריאוגרפיה, טקסט, מוזיקה, קונצפט: תמר לם, דיוויד קרן וטילמן אוד'ונל/ History was Written by the Losers: Hoedown Showdown/ עיצוב תאורה: תומאס זמולו/ מרכז סוזן דלל 13.8.2022

ביקורת מחול מאת רות אשל

 

כשראיתי את המופע המפתיע והמסקרן של טריאומווירט הבוקרים יושבים סביב שולחן, פורטים על כלי מיתר ושרים אודות סיפורי הגבורה של המערב הפרוע, נזכרתי בצ'יזבטים מסביב המדורה. אמנם היצירה יוצאת נגד הקלישאה ש"ההיסטוריה נכתבת על מנצחים", כמו במקרה הצ'יזבטים של הפלמ"ח, וביצירה אלה "המפסידים" שכותבים אותה, ובכל זאת, מצאתי דמיון באותה אווירה של חברותא, של סיפורים בהם האמיתי והדמיון נמהלים והכל תוך כדי שירה ואכילה.

שלושת הפרפורמרים המעולים יוצרים מעין תיאטרון אבסורד. דיוויד הוא הבוגר, מרשים בהופעתו, שחקן מעולה, ואילו תמר לם מחופשת לגבר, גבוהה ודקה, ניראית שברירית, מפליאה בקריאות בוקרים הוליוודיות. טילמן הוא הצעיר בחבורה, יושב בראש השולחן ומספר בנינוחות מקצועית על המעללים של הגיבורים. בעולם שעומד לפני קטסטרופה, הפרפורמרים מוצאים נחמה בדימויים של גיבורי המערב הפרוע.

 

הם הולכים עם חזה מנופח, ומבטי עיניים יהירים ומזלזלים. משייטים בחלל. התנועה נראית מאולתרת, ואולי, חלק מהיהירות הלא אכפתית שלהם לסביבה. מה שמפתיע, זאת רכות ועדינות איכות התנועה. כאילו נותר בגוף מאגר מוגבל של אנרגיה והם חוסכים בה, למבצעים הראויים למאמץ של גיבורים. הניגוד הזה בין הדמויות המאצ'ואיות לאיכות התנועה, יוצרת קסם. חלק מהחומרים שואבים השראה מרכיבה על סוסים, למשל, ההתקדמות בפיסוק למי שמבלה שעות ברכיבה ורגליים חובקות את צלעות הסוס, או, הרמת רגל הנדרשת לטפס על סוס. אלמנט נוסף היא תנועה עם איכות של כמו התפרקות במפרקים, שמעלה על הדעת משחק של כלב מעץ שחלקי גופו מחוברים בגומי, וכשאתה לוחץ עליו, הוא מתקפל. ואולי זאת התוצאה של השתייה המופרזת בצוותא ? מידי פעם התנועה מוקפאת, המבטים שלהם רציניים, בדומה לצילומים שהותירו אחריהם הבוקרים של פעם. הביצוע נהדר.

 

היצירה מתובלת בהומור שבה השפם זוכה לבכורה. לכל אחד מהם יש שפם, אבל השפם של טילמן הוא אקסטרווגנטי.  כשהוא אוכל עליו לאחוז בקצוות הארוכות, להוריד את  השפם ולהדביק מחדש, שוב ושוב, והוא מוכן לסבול בשביל דימוי הבוקר עם  השפם, ובכך לא שונה מנשים שמוכנות לסבול למען המראה או הדימוי. בקטע אחר תמר וקרן יורדים לקהל, כמו במסבאה, שרים על הניצחונות הלא יאומנו של הבוקרים, שאף אחד כבר לא מאמין להם, ובאותה עת הבוקר טילמן נאבק ללא הצלחה  ביתושים, זבובים ושאר מעופפים קטנים שאינם מניחים לו.

מופע שונה ממה שאנו מורגלים. תענוג לצפות בו.  שנון, חכם, ופרפורמרים מעולים.